במאמר מוסגר. דברי הרמב"ן טעונים ביאור. מה שייך בזה "טעמא דקרא"?
הרי הסיבה שהוא לוקה, משום שה"לאו" הוא פנוי, מאחר שכרת אין צריך אזהרה. נמצא שאין איזה גזירת הכתוב שחייבי כרת ילקו. ורק כיון שיש לאו, ממילא הם לוקים. אז לאיזה "קרא" נותנים כאן "טעמא"? לזה שיש בזה לאו? או לזה שכרת אין צריך אזהרה? (לא זה ולא זה לא נראה נכון)
כמובן שאין צריך לגעת בנקודה זו.
Вернуться в «Перевод и Объяснения»
Сейчас этот форум просматривают: нет зарегистрированных пользователей и 1 гость